ארגון המקבל בשעריו את ממוני הבטיחות והוא נדרש להכיר ולהוקיר את פועלו על כך שהוא נוטל על עצמו משאות כבדים תוך מימוש האחריות הכבדה המונחת על כתפיו במצבי קיצון הכרוכים בתהליך קבלת החלטות הרות גורל. משאב אנושי זה שהחברה הישראלית התברכה בו, הוא בדיוק המשאב הנמצא במחסור בכלכלה העולמית, ואם נוציא את המודל הזה מהכלכלה, החברה הישראלית עלולה לאבד את משמעותה. תאונות העבודה הקיימות מטשטשות את גיבורי האחריות מבין שבילי האש, בהם פוסעים העובדים בין אם מבחירתם או מסיבות שטרם פוצחה תעלומתם.
צמצום שכיחות התאונות מחייב התייעלות, מכיוון שקיימת סתירה מוחלטת בין ההשקעה בבטיחות לבין הצורך בהשגת יעדי מדיניות בלימת התאונות. ככל שיהיו יותר תאונות עבודה - מפלס הזעזוע ילך וירד. על החברה בישראל לעבור מאזורי הנוחות חמורי הסבר ואנרגיות שליליות לאזורי ההקרבה כמסבירי פנים לממונה הבטיחות בעבודה. הממונה על הבטיחות מאחד, מחבר ויוצר לכידות חברתית גבוה, תוך גילוי תכונות פורצות גבולות. תפקידו מצריך לימוד מתוכנן להבנות תהליך שינחה התנהגות העובד ממצב של שוליה מתלמד לרמת המבצע המיומן. הממונה מחזק את הזהות וההזדהות מתוך מחויבות לשמירה על הגורם האנושי בעבודה, המהווה תנאי לקיומה של מדינה ותרומה לערכיה ולערכי הכלכלה, כי אין חברה שלא תשאף ל - שומר שישגיח על עובדי ארצו. התמריץ הגדול ביותר שעובד יכול לקבל בעבודתו פרט לכסף הוא הישג ביטחונו ובטיחותו האישית בעבודה. אנחנו ממוני הבטיחות - כאן בשביל העובדים, כמיהתנו היא שהמדינה תגן עלינו, כי אין ביכולתנו לשנות את האופן ואת התוצאה בה מסתיימים דברים העשויים להשפיע על חיינו. ממונה יציב ובטוח הוא מקדם ההשראה לעובד ולבעל המלאכה. ככל שרמת הביטחון האישי של הממונה על הבטיחות תגדל, רמת הסיכון ואי הוודאות תקטן. אסור שנשמיט את היסודות עליהם אנו יושבים. בואו נתחיל מחדש, כולנו, נכתוב יחד סיפור של תקווה, לא של פחד כי הגיע העת להתאחד בבית אחד גדול ויציב. ארגון הממונים על הבטיחות מאז 1965 מוגש באהבה לחברי הארגון.
