לאחוז בחבל בשני ראשיו שתחילתו על סף תהום וסופו תחתית התהום... למה ?! כי... כל עוד לא נגביה את מטרותינו בהשלמת החברות והתאגדותם שלממונים רבים בארגון, אנחנו עלולים להישאר לחוד, לחוד זה כמו... ללכת לאיבוד.
לאחרונה קראתי כתבה בעיתון כלכליסט , עמוד 28 מתאריך 04.07.2018 הכותרת: "יועצי בטיחות" יפצו הרוג... " בית משפט קיבל טענת... ...
אין אנו בעלי הון, מחזיקים, תופסים, יזמים, קבלנים, מנהלי עבודה או טייקונים, אנחנו לא מניפולטורים, לא קומבינטורים שיש בכוחם למנף מטרות בקריצה, אנחנו פשוטים וצנועים, הגענו לתפקיד הכי חשוב בחיים שמילות המפתח מבטאות את השליחות והמסירות.
אנו בתפקיד יחיד זה מסוגו בעולם: המגדלור של הבטיחות בהגדרתו המוסרית, "שליחו" באישור הזרוע המקצועית של מנהל הבטיחות, ראוי שנרים דגל לחסינותנו מפני כתבי אישום ותביעות הנגרמות כתוצאה מרצף תאונות עבודה, הם נוגעות לנו ואף לא בנו. הראייה לכך שאין לממוני הבטיחות יד ורגל בגרימת תאונות הינה העובדה שמספר התאונות במדינה כפול ממספר התאונות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, הוא הארגון הבינלאומי של המדינות המפותחות - OECD ( Organisation for Economic Co-operation ) וזה אומר למדינה דרשני.
מעולם לא דחפנו עובד אל גורלו, אפילו לא בטעות, על כן המדינה מחויבת לספק לממוני הבטיחות חסינות כדוגמת החסינות הקיימת לנאמני בטיחות, למוסד לבטיחות ולמפקחי העבודה ועוד חוסים, גם אם אין אנו עובדים המשתכרים מהמדינה ואין יחסי עובד ומעביד, אולם נשלחים על ידה ועל כן אנו במעמד "עובד ציבור" סעיף 173 ט לפקודה: תנאים לביצוע תפקיד והחלת דינים על בעל תפקיד.
לא לכולם יש פוליסת ביטוח אחריות מקצועית, לאלה שיש, הפוליסה כבדה עליהם עד מאוד. מה משקלה של הפוליסה בעת אירוע ביטוחי, אליו ניקלע ומהם העלויות שיושתו עלינו ? האם זו באמת המעטפת שנזדקק לה בעת התקפה עלינו ? מדוע המדינה אינה דואגת לפוליסת ביטוח מערכתית וממלכתית לממונים כדוגמת הפול או אבנר או "ענבל" או חברת לוידס הבריטית, או באמצעות המוסד לביטוח לאומי או/ו האוצר ? מי יעמוד לצדנו ברגעים בלתי צפויים ?
אז מה חסר לנו ? לבטיחותנו נדרש בוגר אחראי שייקח לידיים את עניין "ביטוח אחריות מקצועית" לממוני הבטיחות ויוכיח שאפשר גם כשאי אפשר, כדי שלא נעמוד מול שוקת שבורה כדוגמת פסיקות לא מדויקות בבתי משפט. ארגון הממונים על הבטיחות והגהות
ימי עיון: אפשר לקצר באופן דיפרנציאלי את ימי העיון לכל ממונה וממונה, לאפשר ימי עיון בסיורים מפעליים ?
בתי משפט: מקטלגים את ממוני הבטיחות באירוע תאונה, ללא בר קוד. נדרש להניף את דגל תפקיד הממונים על הבטיחות לעוסקים בשיפוט משפט וכי הגיע הזמן ששופטים יוכשרו בתחום הבטיחות ותקנותיו. הארגון מוכן להירתם למשימה ולהדריכם אודות משמעות וחשיבות התפקיד.
חסינות: הממונים זקוקים להגנה וחסינות כפי שניתנה לנאמני בטיחות ולאחרים, הממונים על הבטיחות ממוקמים על אותו צד.
על מי מושטת האחריות ? תקנות 222. התופש או הבעל, חברה, אגודה שיתופית או כל חבר בני אדם אחר שעברו אחת העבירות לפי פקודה זו, רואים כאחראי לעבירה גם כל מנהל, שותף או פקיד אחראי של אותו חבר בני אדם, ואפשר להביאו לדין כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ונקט אמצעים סבירים למניעת העבירה.
האם אנו הממונים, נחשפנו ? למה ממונים נחשפים לפתחם של בתי המשפט ? מה קרה ? נדלקו עלינו ?! האם פוטנציאל הממון הכלכלי שנחשף לעיניהם של מלתעות באי הכוח, המנסים לתפוס טרמפ על גבם של הממונים בניסוח מושגים משפטיים מפולפלים וללא תוכן ? !
להלן דוגמאות: מהנוסחה הקבועה בלשון התביעה מעיניה של שופטת: א. " הנתבעים התרשלו כלפי התובע במעשיהם ומחדליהם, הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם ונהגו בדרך שאינה מקובלת בנסיבות העניין, דבר אשר גרם נזק לתובע, נדרש היה מהאחראים לצפות את הנולד תוך נקיטת אמצעים בהקפדה על משנה זהירות ואחריות מוגברת"
ב. "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד, היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות, אם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה."
"לו בכלי התביעה היו בונים גשרים, רובם היו כבר מתמוטטים" ד"ר יעקב ויינרוט ז"ל. משמע, אין מצב שהחוק יכסה כל מצב אנושי ועל כן יש את פרשנותו של בית המשפט, משמעותה " ייקוב הדים את ההר".
עורך דין צמוד. !? הסיטואציה לממוני הבטיחות היא: האם כל ממונה בטיחות צריך מלווה בדמות עורך דין ומעל ראשו רחפת של איומי תביעה ? כי... השופט לא בקיא אולי, ברזי החוקים ותקנות הבטיחות,. לעולם לא תשמע שופט אומר את המשפטים הבאים: מניסיוני המקצועי, או למיטב הבנתי בבטיחות. מה שכן תשמע הוא את המשפט " שוכנעתי " "קביעת אמות המידה להפעלת שיקול הדעת" הרשלנות "זועקת לשמיים" או "מדברת בעד עצמה", "הנתבע לא נקט .." "פסק הדין ישלח אל הצדדים". "כאשר נוצר ספק מסוים עקב נזק ראייתי, אז העובדות יפורשו לחובתו של בעל הדין שיצר את אותו ספק". "לָכֵן, הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא-יִדֹּם, כִּי עֵת רָעָה הִיא" עמוס ה יג.
האתיקה השתנתה. בעבר הרחוק נושא האתיקה לא קישט את נוף ארצנו, כנראה שהאתיקה השתנתה והחברה מחפשת ש. ג. חדש או תורן אחריות, משום שנוצרה אווירת אלופים בלהעביר אחריות והכי קרובים למוקד הם...
אם לא נזדרז לבלום את הסחף או את המגמה, מצבנו המקצועי, הכלכלי והחברתי עלול להיפגע כי אין ביטחון שהכול יהיה תמיד יציב ובטוח, כל אחד מאתנו עלול להיקלע למצב שמשהו בדרך חייו ישתבש, צריך להסתכל קדימה ולנסות להבין שדברים עלולים להשתנות, עלינו לחשוב רגע לפני, מה ניתן לעשות כדי למנוע התרחשותם.
"עלינו לאזן בין דרישות החוק והדרישות האנושיות המתבקשות מכוח המוסר המשפיע על מערכות המשפט ובהתאם לכך לקבל את החלטות".
אמנת ממוני בטיחות. שנכתבה היא המסר, היא השליחות, החדרת המודעות לפעילות שבקדושת החיים, רבים אינם מודעים לה. וחשיבותה בתרבות החברתית.
וועדת אתיקה: א. ממליץ על וועדת אתיקה משותפת לארגון הממונים, למינהל הבטיחות ולמוסד לבטיחות ולגיהות במטרה להציב גבולות ומגבלות למעסיקים שנפשם לא חפצה בממונה בטיחות ספציפי זה או אחר והם מבקשים לשחררו/לפטרו, לשלוח אותו לחל"ת ללא תאום עם המפקח או לייצר עבורו תפקידים נוספים : וועדת האתיקה תעמוד לימינו של הממונה עד לבירור, לעומתו המעסיק יידרש לבירור בוועדת אתיקה. הנציגים הקיימים על פי חוק בוועדה הנוגעת לערר על מינויו או פיטוריו של ממונה בטיחות בעבודה על פי סעיף 9 ב` הם: 1. נציגי שרות הפיקוח על העבודה יכלול 2 נציגים, 1 יהיה יו"ר הוועדה. 2. נציג ארגון הממונים על הבטיחות והגיהות בישראל הגדול במדינה ( 1965 ) 3. נציג מהמוסד לבטיחות ולגיהות.
מה מסוכן : יש משהו הרבה יותר מסוכן עבורנו והרבה יותר עקרוני במערכת תפקידנו המבוסס על "אמינות ונאמנות" בתפקיד ובתפקוד. ארגון הממונים על הבטיחות והגהות ללא כלים מתאימים נמשיך לנאום על במות ישראל ולהתארח על ספות הערוצים ו"הצנחנים" קרי העובדים עלולים להמשיך לצנוח ולנחות אל מותם.
אמנת הממונים: מעולם לא הייתה לממוני הבטיחות במדינת ישראל אמנה או שבועה או סמל שיאחד את שליחותנו כדוגמת : שבועת היפוקרטס של הרופאים, אמנה של הצבא וחייליו בחזית ובעורף או אמנה של מדענים, עורכי דין, משטרה וחוקרי משטרה, פסיכיאטרים ופסיכולוגים, מהנדסים, יועצים, ארגונים , מוסדות ועוד.
הגעתי למסקנה שאמנה היא צו מוסרי אתי, האמנה היא מראה המעידה על הפעילות הנעלה של הממונים בשמירה על החיים, לא רק 19 תפקידים המוטלים עליו שבכותרתם מתנוסס תפקיד: "יועץ בטיחות" (בהיבטים בטיחותיים, חוקיים ומשפטיים התפקיד המייעץ למחזיק, לתופס או/ו למנהל,
יוזכר כי מעצם נוכחותו של הממונה בשטח, עיניו הרואות, אוזניו השומעות וחושיו הרבים המלווים אותו וממלאים תפקיד חיוני ומכריע כשליח מצווה (תרתי משמע). לכאורה הפלטפורמה עליה מתבססת ההרתעה וההתרעה בתיפקודו של הממונה על הבטיחות. אף על פי כן אין לממונה כל "שכמיה" שתעטוף אותו ברגע של סטייה מנורמות התנהגות מקובלת, כפי שהם נתפסים ממפרשי המשפט הדורשים ניירת, כעובדה או ראייה.
"האמנה" היא תבנית אתית ומוסרית בהעברת מסר לציבור החפץ בשרותינו ולציבור הרחב,. כדאי שיכיר וידע, מי אנחנו ? מה אנחנו עושים בשביל המדינה ?
חוקים יש בעולם: אלה שנוצרו בידי סמכות עלינה ואלה שנוצרו בידי אדם. רק כאשר החוקים שנוצרו בידי בני אדם יהיו תואמים לרוח החוקים שנוצרו בידי סמכות עליונה נחיה בעולם צודק ( מרטין לותר קינג )
באיחוד כוחות: בהתאגדות נצליח לדרוש משולחנו את דרישות החסינות לרומם ולייצב את מעמדנו וביטחוננו, מבלי לתת סיכוי להטחה בחשד או בפוטנציאל לחשד כלשהו ברשלנות. כך נשפיע על הגורמים אליהם אנו כפופים כדי להשיג את המטרות שיבטיחו את בטיחותנו וביטחוננו הלגיטימי, כפי שאנחנו עושים זאת לאחרים בכל רגע מחיינו.
"העצומה" קלף חשוב במשחק הדיפלומטי, צריך רק לנחות על המקלדת ולהצביע באתר ארגון הממונים על הבטיחות, קרוב - 800 מחברינו הממונים הצביעו בעד, רובם עצמאיים.
"הגיע העת להתאחד" אנו חייבים גוף חזק מייצג ולכן נדרשת אחדות בלב ליבו של ארגון מוביל, רשמי, מייצג ומשפיע על עולם הבטיחות מבלי שרחשי רקע יזעזעו את הפרט ויכתיבו את דרכו.
"הדבר הכי קשה לעתיד הוא לחזות אותו" ולכן חשוב שנתגייס כולנו לארגון הממונים על הבטיחות לצורך שיתופי פעולה ולמען החיבור לסביבה באופן מגובש. ארגון הממונים על הבטיחות והגהות לשיתופי פעולה יש מאפיינים למחויבות וליצירת אימפקט בקידום שינויים אתגריים. הנהלת ארגון הממונים על הבטיחות והגיהות בישראל פועלת במלוא המרץ על מנת להמשיך וליזום, עד אז ארגון הממונים על הבטיחות והגיהות איתן בהמשך מהלכיו המוצלחים בהשתלמויות, הכשרות שונות ובעיקר ימי עיון חינמיים שאת פירותיו קוטפים חברי ארגון הממונים הרבים והמצטרפים החדשים, החוסכים הוצאות כספיות שהוטלו על כתפיהם בעל כורחם במשך שנים רבות ונהנים היום מאיכות ההרצאות, המרצים ואירוח החינמי.
"לכל ממונה יש את הסמלים" התמונות, הידע והזיכרונות, שייכים לכל אחד מאתנו בלבד. סמלים אלה אינם בהכרח זהים במשמעות שלהם לאף אחד אחר, הם בלעדיהם של כל אחד מאתנו. יחד עם זאת חשוב שנזכור שהדבר הכי קשה לעתיד הוא לחזות אותו ועל כן אנו נדרשים לתת כתף האחד אל רעהו, לחבק את ההווה בלי להתנגד, כי זו ברירת מחדל טובה עבורנו, לעיתים קשה לעכל זאת. המחווה הקולגיאלית והרצון האיתן לעזור הוא ללא משוא פנים, כך נצליח למנוע פגיעה בנו מאותם מהמורות נסתרות האורבות לנו מכל מיני כיוונים. בואו יחד נסגור חללים עמוקים וננפץ תקרות זכוכית, כי נמאס לקבל מכבסה של מילים חסרות אחריות מגורמים שאינם חפצים בטובתנו, כי אם רק באחריותנו. צריך להסתכל קדימה עם בקרת המציאות אל העתיד עם גב חזק של אחדות, מבט אופטימי ולהתקדם. אל עבר מחוזות חלומותינו האופטימיים כמעוררי השראה. "עת לחשות ועת לדבר. קהלת ג ז .
